האם התלבטת?

כן. אני מאלה שמפחדות מבדיקת דם ומתעלפות מחיסונים. מכיתה יא’ התחלתי לחשוב על ניתוח. אבל מרגע שהחלטתי, הייתי נחושה והצלחתי לשכנע גם את ההורים שבהתחלה התנגדו ואחרי שראו שלא שיניתי את דעתי זרמו איתי והיו איתי לאורך כל הדרך (ותודה להם!).

הכרת מישהי שעשתה את הניתוח לפנייך?

הכרתי אחת, אבל מאז הניתוח אני מכירה כל שבוע עוד בנות. הפכתי למקור מידע. בנות באות ושואלות ואפילו האורתופד שהלכתי אליו עם בעיות גב לפני הניתוח שלח אלי מישהי לקבל מידע.

ואיך בחרת מנתח?

בגלל שגם ההורים היו לחוצים, בחרנו מאד בקפידה.

הלכנו לשלושה מנתחים שהגענו אליהם בעקבות המלצות. בדקתי על כולם באינטרנט ונפגשתי עם כולם.

אמיר השאיר עלינו את הרושם הכי טוב. היה הכי אנושי והכי סבלני, ענה על כל השאלות שלי, של אמא ושל אבא (ובאנו עם דף מלא שאלות). אצל המנתחים האחרים הרגיש יותר כמו מפעל ואצל אחד מהם אפילו לא פגשתי את המנתח, אלא מנהלת מכירות שנתנה את הייעוץ וזה הרגיש הכי לא אישי. גם ככה זה ניתוח מאד מלחיץ ואצל אמיר הרגשתי שהוא ממש מבין אותי ועובר את התהליך איתי.

צריך להבין שזה לא רק היום של הניתוח. זה תהליך שמתחיל לפני וממשיך אחרי.

איזה מידע היה חשוב לך לקבל לפני הניתוח?

יש לי רשימה ארוכה:

צלקות, היחשפות לשמש, מגבלות פיזיות אחרי הניתוח, כמה זמן לוקח להתאושש (בערך שלושה שבועות לחזרה לשגרה), שמחתי לשמוע שאמיר לא שם צינורות ונקזים. רציתי לדעת איפה חותכים ואיך זה יראה, אם צריך להפסיק לקחת גלולות (לא!), אם זה יעזור לכאבי גב (הפחית!), מה קורה אם מעלים במשקל אחרי הניתוח כי ירדתי הרבה לפני (אמיר אמר ששלושה קילו לכאן או לשם זה לא משנה) אם זה יראה טבעי ואיך זה ישפיע על הנקה בעתיד (הופתעתי לשמוע מאמיר שבעוד שאחרי הניתוח יש סיכוי של 50 אחוז להצליח בהנקה, דווקא כשיש חזה גדול מאד הסיכוי להניק נמוך יותר).

הרבה שאלות!!

איך הרגשת ביום הניתוח?

הייתי מאד במתח אבל לפני הניתוח הלכתי פעם או פעמיים לפסיכולוגית רפואית, וזה דבר שאני ממליצה עליו בחום לבנות שמתוחות לפני הניתוח. הפגישות האלה גם הרגיעו אותי וגם גרמו לי להבין שאני שלמה לגמרי עם ההחלטה לנתח.

המקום בו עברתי את הניתוח, עתידים מדיקל-סנטר, מאד מקצועי, נעים, שקט, רגוע ונקי. היה נעים להגיע אליו, גם לי כמנותחת וגם להורים שליוו והמתינו.

איך הרגשת אחרי הניתוח?

התעוררות מניתוח היא מאד אינדיבידואלית. חברה שלי התעוררה כאילו כלום. לי היה לא קל ולקח לי כמה שעות להתאושש מההרדמה. אבל בעיקר שמחתי שהייתי אחרי.

השתחררתי הביתה באותו יום וישנתי במיטה שלי, בלי נקזים וכלום. אמיר כמובן התקשר לברר איך אני מרגישה. בימים הראשונים לקחתי אופטלגין לכאבים ואחרי שבוע כבר הורידו לי תפרים. למרבה ההפתעה זה לא כאב בכלל. זה היה כמו להוציא גומיות מגשר.

ואיך התוצאה?

טבעית בטירוף. אמיר הבין כמה זה משמעותי ועשה בדיוק מה שביקשתי. פחדתי שהתוצאה לא תיראה טבעית אבל אחרי שבוע וחצי כבר ראיתי את התוצאה שהיא מאד בפרופורציות לגוף שלי. אגב, הצלקות כמעט ולא מורגשות ובבגד ים לא רואים כלום!!

אחרי הניתוח העפתי את כל החזיות והבגדים. קניתי מלתחה חדשה לגמרי. התחלתי להתלבש בסגנון אחר ולהעלות תמונות בבגד ים ובדברים צמודים. מאד כיף בקיץ עם בגדי ים חדשים.

את מרגישה גם שינוי פנימי?

ממש כן. כל התהליך העלה לי את הביטחון העצמי. זה משהו שאני גאה בו. לא רק באיך שאני נראית אלא גם בכך שהגעתי להחלטה וביצעתי אותה. התגברתי על הפחד הכי גדול שלי, ניתוחים ומחטים. מבחינתי זו הייתה נקודת שיא בחיים – שהחלטתי ועשיתי את הניתוח. עכשיו שום דבר לא מפחיד אותי והכל קטן עלי. למשל, פעם פחדתי מאד בטיסות, עכשיו בטיסות אני יושבת ומסתכלת על תמונות של הניתוח והן מחזקות אותי. אני מרגישה מחושלת.

האם היית ממליצה לבנות אחרות לעבור ניתוח דומה?

אני זוכרת שלפני הניתוח שמעתי בנות שעברו אותו שסיפרו שזה הדבר הכי טוב שקרה להן וחשבתי שהן מגזימות. היום אני יכולה לומר שזה באמת הדבר הכי טוב שקרה לי.

אז, ברור שאני ממליצה. הפכתי למקור מידע לניתוח ויש לי כמה המלצות ספציפיות:

קודם כל, צריך לעבור תהליך. פיזית – לרדת במשקל אם צריך כך שהחזה יותאם לפרופורציות של הגוף, ונפשית – להיות בטוחה שאת באמת רוצה לעבור את הניתוח.

שנית, לא לדחות! לא לאחריי הריונות ולידות ולא לגיל ארבעים. תרגישי טוב עם עצמך כבר מעכשיו!!!

ועוד המלצה – אם אפשר, לעבור את הניתוח בחורף ולא להחמיץ את הקיץ בים.

האם תמליצי על דר’ זליגובסקי כמנתח?

כן.

לאמיר אכפת מאד מהבן אדם מולו וגם מהעבודה. הוא עושה את זה בצורה הכי מקצועית והכי אישית. רואים שהוא מאד אמנותי וכל ניתוח מבחינתו היא כמו יצירה. גם הקליניקה היא לא קליניקה קרה. היא מלאה יצירות אמנות ואמא ואני תמיד הסתכלנו עליהן כשהגענו.

רואים שהוא עושה את הניתוח מהלב ומהנשמה. הרגשתי שאני בידיים טובות. לכל שאלה שהייתה לי הוא התייחס ברצינות ונתן עוד הרבה מידע בלי ששאלתי. הרגשתי שאני מקבלת את הטיפול הכי טוב.

גם בתהליך ההחלמה, אחרי שהוא סיים את הניתוח, היה ליווי ומעקב, ולא תחושה שהוא סיים ועבר הלאה. הרגשתי שממש אכפת לו. גם עכשיו, שנתיים אחרי הניתוח, באתי לביקורת וקיבלתי את היחס הכי טוב שיש. לאורך כל הדרך הרגשתי שיש מישהו שעובר את זה איתי.